מאת קרן מוריץ כהן
דו״ח השנתי של פורום הכלכלה העולמי העוסק בעתיד עולם העבודה מפרטים את רשימת היכולות החשובות ביותר בשנת 2023 ואילך.
במקום השלישי והמכובד מצוין החוסן הנפשי (resilience) מיד לאחר חשיבה אנליטית וחשיבה יצירתית ועל אף שבצפי לשנים הבאות החוסן עובר למקום החמישי (מתוך 26!) עדיין חשיבותו אינו מוטלת בספק ואנחנו רואים עיסוק הולך וגובר בצורך לפתח חוסן בקרב העובדים וביכולת לעשות כן.
בשנים האחרונות יצא לי לעסוק בפיתוח חוסן לא מעט- הן בצוות אינטרדיסיפלינרי בצבא בו היה לי הכבוד לקחת חלק והן בתוכניות פיתוח מנהלים בשנים האחרונות ועל אף שהנושא מורכב אנסה מעט להגדיר את הנחות היסוד ואת העקרונות לשילוב פיתוח תוכן במסגרת תהליכי למידה והכשרה.
אז מהו חוסן?
צריך הרבה חוסן בשביל לצלוח את אינספור ההגדרות הקיימות לחוסן 😊 ולצורך העניין אני אשתמש בהגדרה הבאה:
חוסן נפשי הוא היכולת להסתגל באופן מיטבי לאתגרים פיזיים ומנטליים ולתנאים של אי וודאות, תוך הפגנת עמידות אל מול הקושי והתאוששות מהירה בעת משבר. (רפרנס- וועדת קחצ״ר בנושא חוסן נפשי בהכשרות לוחמים, אירגון הפסיכולוגיה האמריקאי)
כלומר, אנחנו רוצים שהאנשים שלנו יוכלו להסתגל מהר לשינויים ולאתגרים חדשים, שלא יישברו בקלות ואם הם כבר נשברו אז שיתאוששו מהר ויחזרו לתפקד.
פשוט, לא?
פשוט זה לא..
אז החדשות הטובות הן שקיימת הסכמה גורפת על כך שניתן לפתח חוסן. זאת לא מתת אל ולא תכונת אופי- זאת יכולת ויכולת ניתן להקנות, לשפר ולשכלל.
איך עושים את זה? הנה מספר עקרונות והנחות עבודה שיכולים לסייע בעניין:
⭕ קיים קשר בין מקצועיות לחוסן. ככל שאדם בטוח ביכולתו המקצועית כך תפקודו נוכח קושי אפקטיבי יותר. משמעויות: חיזוק היכולת המקצועית לא נגמר אף פעם כשם שאין סוף למצבי אי הוודאות בהם אנחנו נדרשים לתפקד.
⭕ למידה בהקשר. או בעגה הצבאית- בלי צוללות מהוואדי. אל תנסו לפתח חוסן בקרב אנשיכם באמצעות תרגול מצבים מופרכים. נתחו את מרכיבי הקושי הריאליים עימם מתמודדים האנשים, לא צריך להמציא יש המון כאלו, המציאות בה אנחנו חיים היא עמוסה וקשה גם בלי להזדקק לצוללות מהוואדי… אם אתם רוצים לפתח חוסן בקרב אנשים שעובדים במשמרות ובעבודה פיזית זה לא אותו דבר כמו לפתח חוסן בקרב אלו שמתמודדים עם לקוחות כעוסים וזה לא אותו דבר כמו מי שמתמודד עם ריבוי משימות בזמן קצר.. הישארו בתוך הקונטקסט- הוא מורכב מספיק.
⭕ עיבוד ותיווך- בתוך תהליכי הלמידה תנו מקום לעיבוד של הקשיים והאתגרים ולתיווך של המתרחש ושל דרכי ההתמודדות. עיבוד משמעותי הופך את הלמידה למשמעותית ומגדיל באופן ניכר את היכולת של העובד לעשות העברה מתהליך הלמידה למציאות בשטח.
⭕ מחוברות ושייכות- יש קשר ישיר בין תחושת המחוברות והשייכות שלי למקום לבין היכולת שלי להתמודד עם מצבים מורכבים. עובדים המנותקים רגשית ממקום העבודה לא ישקיעו את המשאבים הנפשיים הדרושים כדי להתמודד עם הקושי ולתפקד באופן מיטבי נוכח האתגר. אגב, גם לתחושת המשמעות יש ערך דומה בעניין- אם אני לא מרגישה שאני עושה משהו משמעותי, לא תהיה לי סיבה להתמודד עם הקושי המאפיין אותו. משמעויות: הקדישו זמן ומשאבים ארגוניים לשם כך ובעיקר- למדו את המנהלים לייצר מחוברות בקרב אנשיהם וצקו משמעות ותוכן לתפקידים בארגון.
⭕ פרקטיקות להתמודדות עם מצבים קשים ולהתאוששות מהירה: קיימים כלים רבים המסייעים בעיתות משבר. הכניסו את פיתוח חוסן כציר אינטגרלי בהכשרות רלוונטיות ובהכשרות מנהלים והסתייעו במומחים בתחום לשם כך.
ועיקרון נוסף שהוא אולי החשוב ביותר-
אנו חיים ועובדים בתקופה מורכבת מכל הבחינות, בעולם בכלל ובישראל בפרט. כשאתם ניגשים לנושא הזה, דבר ראשון תנתחו מהם המרכיבים המייצרים קושי בתפקידים השונים בארגון. מה שלא בשליטתכם ולא ניתן לנטרל או להפחית- הכניסו אותו כחלק מההכשרות השונות.
אבל קיימים מרכיבים רבים המייצרים קושי והם לחלוטין לא הכרח המציאות:
➕ אם המערכות בארגון מיושנות/ קורסות/ מייצרות עבודה כפולה או כל דבר כזה- התעסקו בשיפור המערכות.
➕ אם המנהלים חסרים בכלים לניהול האנשים שלהם או לחילופין בניהול זמן, משימות וכו׳- הגדילו בצורה משמעותית את הכשרות המנהלים או שפרו את אופן האיתור שלהם. בכל מקרה הכשירו מנהלים לתפקידם כבוני חוסן ארגוני.
➕ אם חלק ממרכיבי חוסר הוודאות של האנשים בקצה נובעים מתקשורת פנים ארגונית לקויה- טפלו בה.
כאמור, חוסן היא אחת מחמש היכולות הכי חשובות עבור עובדים בתקופה נוכחית וזה לא הולך להשתנות ולצערנו אין אבקת חוסן לרכישה במכולת הקרובה…זה לא קסם, זאת עבודה. אבל זה אפשרי וזה בהחלט מניב תוצאות אישיות וארגוניות משמעותיות!
קישור לפודקאסט https://yamitpodcast.buzzsprout.com