הלמידה הדיגיטלית התחילה במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה ה-20. באותן שנים היו למחשבים יכולות מוגבלות וכלי הלמידה התבססו על טכנולוגיות המחשב שכללו שימוש במסופים שהיו מחוברים למחשבים מרוחקים (Mainframe)  ובהמשך (תחילת שנות ה-80) שימוש במחשבים אישים כשהמידע (לומדות ותוכנות) היה מאוחסן בדיסקטים ובשלב מאוחר יותר בדיסקים קשיחים, ברשת אינטראנט ואינטרנט הארגוניים. 

הלמידה הדיגיטלית התפתחה מאוד עם התפתחות רשת האינטרנט והשימוש בענן, במהלך תחילת שנות ה-2000, כאשר החברות הגדולות כמו Microsoft , Amazon ו-Google החלו לחפש דרכים יעילות יותר לאחסון וניהול שרתים ומערכות מידע. 

השימוש בטכנולוגיות ענן מאפשר הקמת מרחבים פרטיים ומשותפים ללומדים ולמלמדים, אחסון וניהול המידע וגישה למידע מכל מקום בעולם ומכל התקני המחשב והטלפון החכם, תוך שימוש באינטרנט. 

הלמידה הדיגיטלית מעניקה ללומדים גמישות רבה בכל הקשור לתזמון הלימודים ולמלמדים יצירת חוויות למידה מרתקות יותר על ידי שימוש בכלי מולטימדיה כגון סרטונים, פודקאסטים וסימולציות אינטראקטיביות מקוונות. 

למידה דיגיטלית מוזילה משמעותית את עלויות הלמידה, הצורך בספרים וחומרים פיזיים קטן בהתמדה.