הסקרנות לא הרגה את החתול

היא רק דחפה אותו ללמוד דברים חדשים ואפילו לזכור אותם..

מאת: ליאור אבוטבול

סקרנות מתוארת במחקרים כרצון עז לרכוש מידע ללא סיבה מוצהרת, כתשוקה, כמצב רגשי ללא סיבה ברורה, כסוג של צורך בדומה לרעב או לצמא.

סוג ספציפי של סקרנות מוגדר כסקרנות אינטלקטואלית: המתעוררת כשהלומד מאמין שיש יותר מידע או עובדות מאשר מה שנראה לעיניים. לומד סקרן נהנה מאתגרים חדשים וממשימות חדשות, כך בעצם הסקרנות מקשרת לפתרון בעיות ולרכישת ידע באופן שיטתי. לדוגמה, סקרנות אינטלקטואלית מובילה לצפייה, קריאה ושמיעת מקורות נוספים – כאלה שלאו דווקא הוצגו בפני הלומד באופן מוחשי בתהליך הלמידה. 

תוצאות מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בארה"ב מצביעות על עובדה חדשה: כאשר הסקרנות שלנו מתעוררת, חלים שינויים כימיים במוח המסייעים לנו ללמוד ולזכור בצורה טובה יותר. מורים רבים משתמשים בטכניקה הזו מבלי לדעת כי קיימים לכך סימוכין מדעיים ומציינים כי כאשר הלומדים מגלים מידע בעצמם הם לא רק זוכרים את יחידת המידע לאורך זמן רב אלא גם את הדרך שהובילה אותם להבנת יחידת הידע.

הסקרנות ממלאת תפקיד חשוב בתהליך זכירת המידע והטמעתו לטווח הארוך דרך המוטיבציה שהיא מעוררת בלומד בשלב הקליטה. מאחר והזיכרון שלנו שומר מידע באופן סלקטיבי, הסקרנות יכולה לסייע לנו להפנות את משאבי הקשב למידע מסוים ולהתמקד בו, מה שישפיע על היכולת לזכור אותו טוב יותר. בנוסף, אם לאחר קליטת המידע המסקרן, יימצא שהוא גם מעניין, רמת העניין ובהתאם לכך הרגש שהוא יעורר אצלנו, עשויים גם הם להשפיע על היכולת לזכור את המידע בטווח הארוך.
סקרנות אינטלקטואלית ומוטיבציה ללמידה יכולות בקלות להירמס ולהיות מדוכאות ע"י תהליך חשיבה המתמקד בדוגמאות, כיוון שהיא חשיבה קפואה ונוקשה שאין לערער עליה ולהרהר בה. אנשים סקרנים לומדים מתוך צורך לגשר בין הפער של מה שהם יודעים לבין מה שהם רוצים לדעת ללא תלות בתגמול או בציון. על פי הפסיכולוגית פרי מיטשל חדוות הגילוי היא הכוח שמניע ללמידה, לחשיבה ביקורתית, להתמודדות עם עמימות ומצבי לחץ, להומור, לחשיבה יצירתית ולמשחקיות. למעשה, סקרנות גם מעוררת מוטיבציה ללמידה וגם מטפחת כישורים אישיותיים וחברתיים חשובים.

אז מה בעצם הקשר בין סקרנות לבין למידה אפקטיבית?

מתיאס גרובר בהרצאת טד ב-2015 "Curiosity on Brain Your is This" מצביע על הקשר בין סקרנות לבין למידה מיטבית. גרובר מציג מחקר בו נמצא, שהסקרנות גורמת לאדם לרצון חזק לדעת מידע נוסף. רצון, המניע אותו לחפשו. באותו המחקר נמצא שהנבדקים בעלי הסקרנות הגבוהה זכרו מידע, שהוצג בפניהם בתהליך, גם אם לא היה רלוונטי לעצם השאלה, שסקרנה אותם. כלומר, מצב של סקרנות תורם ללמידה של כל מידע
גרובר, מדמה את הסקרנות למערבולת. מערבולת, ששואבת אליה את המידע, שהאדם מעוניין ללמוד, אך יחד איתו, היא שואבת אליה גם את המידע הנוסף ש"נמצא בסביבה". סקרנות מוגברת מניעה אינטראקציה במוח בין "מערכת הזיכרון" לבין "מערכת הרצון", כלומר, הסקרנות ממריצה אותנו לחפש מידע חדש ועוזרת גם בזכירה של המידע החדש אותו חיפשנו וגם בזכירה של מידע נוסף בו נתקלנו במקרה בתהליך. 

אם בעבר נהוג היה לחשוב שלמידה על ידי שינון היא הדרך הנכונה לזכור מידע לאורך זמן, כיום הולכות ומתגבשות תפיסות למידה חדשות וטכניקות המעודדות סקרנות וגם משפיעות לטובה על הזיכרון לטווח הארוך:

למידה בהקשר על ידי מציאת חיבור ופיתוח הקשרים אסוציאטיביים לתחומי החיים של הלומדים.
למידה חווייתית המעוררת רגש ומוטיבציה.
ולמידה אינטראקטיבית המשלבת מעורבות של מספר חושים במקביל וביצוע הפעלות מעניינות הקשורות לחומר הנלמד.

תפיסות למידה אלה משפיעות על פיתוח ויצירת הסקרנות בקרב הלומדים ומשפרות את הפעלת מערכת הקשב והמערכת הלימבית במוח, שאחראיות על הקליטה, העיבוד והקידוד של המידע החדש בזיכרון, ועל ידי כך
משפרות הן את חווית הלמידה והן את היכולת להטמיע ולזכור את המידע הנלמד בטווח הארוך

בואו נדבר על החלק הפרקטי – מה נוכל אנחנו כאנשי למידה, לעשות כדי לעורר את הסקרנות החבויה בכל אחד ואחת מלומדינו?
בבואנו לפתח הדרכה ולמידה- על כל נושא שבעולם, עלינו לקחת בחשבון את העקרונות הבאים ולהטמיע אותם לאורך תהליך הלמידה: 

  • עודדו שאילת שאלות. 
  • ספקו פיסת מידע חלקית ובקשו מהלומדים להשלים את השאר.
  • ספקו רעיון ובקשו מהלומדים להציג כמה שיותר אפשרויות מקבילות להמשך. 
  • הציגו נושאים /שאלות שיש בהם מידה של עמימות ויכולים לעורר שאלות ועניין. 
  • במקום לספר תשובות ומידע – אפשרו ערוצי חקר ופתרון בעיות.  
  • עודדו תעוזה וקריאת תיגר על המובן מאליו. 
  • העניקו משוב חיובי על סקרנות. 
  • אפשרו זמן להשתהות, להרהור, לחלומות בהקיץ.  
  • הקצו זמן שאינו מכוון מטרה להתעסקות עם חומרים, אלא עם מחשבות ועם רגשות. 
  • הקצו זמן ללמידה על פי בחירה של דברים מסקרנים שאינם שהכרח קשורים לתכנית הלימודים. 
  • הפתיעו! חשפו את הלומדים לתחומים פחות מוכרים ושלבו אלמנטים של הפתעה ותעלומה  לפתיחת פעילות לימודית. 
  • ספקו גירויים חושיים. לדוגמה: השמעת פודקאסט, הקרנת סרטון, לימוד מחוץ לקירות הכיתה, התבוננות בחפצים או בכלי עבודה, חקירה ומדידה. 
  • זמנו למידה מתוך מקורות ראשוניים, שאינם מתווכים או מוסברים על ידי גורם נוסף. 
    לדוגמה: קריאה של דו"ח עירייה, ניתוח שיחה בין נציג שירות ללקוח, סיור חוץ במרחב למידה אחר, ביקור בתערוכת אמנות או מאחורי הקלעים של תיאטרון, שיחה עם מומחה או הנחייה של מומחה. 
  • הציגו בפני הלומדים תמונות מרובות פרטים/דלות פרטים ובקשו מהם לספק הסברים מסוגים שונים לתמונות (התנהגותיים, מדעיים, היסטוריים, תרבותיים).
  • פתחו את הפעילות הלימודית בשאלה פתוחה וסיימו אותה בשאלה פתוחה. 

אז מה השורה התחתונה בעצם?

שאיפתו של כל ארגון צריכה להיות פיתוח סקרנות של הלומדים לגבי התחום אותו הוא צריך ללמד. אי אפשר תמיד להבטיח את קיומה של הסקרנות, היות ומרבית הקלישאות שמדברות בסגנון "תמיד אפשר לסקרן" מגיעות מאנשי שיווק או מבעלי אינטרס. מה שכן שצריך לפתח הוא בראש ובראשונה תאוות ידע ומיומנויות המובילות להתפתחות אישית וחברתית.
הסקרנות היא בדיוק החוט המקשר בין למידה מפתחת אישיות לבין הנאה, היא גם הדבר היחיד שיבטיח את המשך הלמידה העצמאית של הלומדים כאשר אינם במסגרת קבוצתית כלשהי, היא שתבטיח שהם יקליקו על קישורים רלוונטיים בנושאים שעליהם אנחנו מלמדים, או יבואו לכיתה, לשיעור או להרצאה עם פרטי מידע חדשים כדי להעשיר את הידע.
הסקרנות היא העדות האמיתית להצלחת התהליך הלימודי וכן, גם היכולת לכתוב, לענות על שאלות או להשליך מהחומר הנלמד בהרצאה על החיים בכלל, וכמובן  ליישם.
ולכן מומלץ בסוף השיעור או ההרצאה לשאול את הלומדים על לפחות משהו אחד שהם לקחו מהתוכן שלמדו, מדהים לגלות לפעמים שלומדים שחשבנו שלא נהנו כלל מהשיעור, דווקא ההפך הוא הנכון- לא רק שהם למדו, הם זכרו פרטים מהשיעור גם לאחר זמן רב.

לסיכום:

אפשר וצריך ללמד בדרכים מגוונות, להתעדכן, להתחדש ולהתפתח. אולם בסופו של דבר המטרה היא אחת - למידת הלומדים את עצמם ואת העולם דרך עדשת התוכן המקצועי – דרך השפה הארגונית, דרך תהליכי העבודה המקצועיים, דרך התרבות הארגונית וכדומה.
בהמשך נרצה שמשהו מאופן הלמידה הזה יישאר בהם, שמשהו בהם ימשיך לשאול את השאלות שיגרמו להם להמשיך לחפש, לבקש תשובות, לתהות, לטעות ולבנות. על מנת שזה יקרה, עלינו המלמדים לטעת בהם את הדבר הזה שאנחנו מרגישים כלפי הנושאים שאנו מלמדים: סקרנות.

ומה אתכם- אנשי ונשות הלמידה?
חשבתם פעם על עצמכם בהקשר הסקרנות?
לא רק האם אתם כמלמדים או מפתחי למידה – מעוררים סקרנות, אלא מה גורם לכם לסקרנות? מה גורם לכם לנקוט פעולה בעקבות הסקרנות?
מתי בפעם האחרונה הקדשתם זמן למציאת מאמר, ספר או פודקאסט שסקרן אתכם?
קראתם את מילותיו של שיר שמאוד התחברתם אליו, וחקרתם אותן?
הלכתם להרצאה בתחום שאינכם בקיאים בו?
בדקתם מחדש מושג או מידע שהיה נראה לכם ברור מאליו בעקבות שאלה של הלומדים?
שאלתם עמית לעבודה על תחום עיסוקו שלאו דווקא קשור לתחומכם, סתם כי סקרן אתכם? ללומדים סקרנים יש מלמדים סקרנים.
בואו נאמץ לעצמנו הרגלים לפיתוח סקרנות בקרב לומדנו ונאפשר להם למידה שתנבע ממקורות העניין וההנעה שלהם
ונזכור שאלברט איינשטיין היה זה שאמר: "אין לי כישרונות מיוחדים, אני רק סקרן בלתי נלאה".