עולם העבודה המודרני דורש מאיתנו, גברים ונשים כאחד להיות לומדים מתמידים. אנו נדרשים לרכוש מיומנויות חדשות באופן קבוע, להתעדכן בידע עדכני ולשפר את ביצועינו באופן שוטף. קורסים מקוונים, סרטוני הדרכה וסדנאות הן רק חלק מהכלים העומדים לרשותנו לצורך זה.
אך מה קורה כאשר התכנים בסביבת הלמידה שאמורה לשרת את כולנו מנוסחים במין זכר בלבד?
*** המבחן מנוסח במין זכר אך מיועד לשני המינים ***
מכירים את המשפט הזה?
הנה עוד משפט –
*** עובד יקר, עליך לבצע את הלומדה במלואה, הציון הנדרש הוא 80 ***
לפי האקדמיה ללשון העברית, נכון לשנת 2020 "צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית".
אבל רגע… בכל זאת… האם למשפטים אלה יש השפעה על רכישת הידע בקרב נשים בסביבת הלמידה שלהן?
לפי תמר קריכלי-כץ וטלי רגב (2021), 5 ניסויים שנערכו מציגים כי פנייה בלשון זכר בעת ביצוע מטלות פוגעת בהצלחת הנשים במשימה.
הניסויים מראים גם כי פניה לגברים בלשון נקבה פוגעת בביצועיהם אך באופן מינורי ואילו פניה בלשון זכר רבים הובילה לביצועים טובים יותר עבור נשים בהשוואה לפנייה בזכר יחיד, ולא פגעה בביצועי הגברים כלל.
מה הסיבות לירידה בביצועים אצל נשים?
1. תחושת ניכור: נשים שפונים אליהן בלשון זכר עלולות לחוש מנוכרות מהמבחן או מהמשימה, מה שעלול לפגוע בביטחונן העצמי ולהוביל להשקעת פחות מאמץ. 2. הפעלת סטריאוטיפים מגדריים: שימוש בלשון זכר עלול להפעיל סטריאוטיפים שליליים אצל נשים לגבי יכולותיהן, ולהוביל לאמונה שהן פחות מוכשרות מגברים. 3. קושי בהזדהות: נשים עשויות להתקשות להזדהות עם חומרי למידה או דמויות המופיעות בהם כשהם מנוסחים בלשון זכר, מה שעלול להפחית את מעורבותן בחומר הנלמד.
לא רק תמר קריכלי-כץ וטלי רגב (2021) טוענות שיש השפעה שלילית לפנייה בלשון זכר על ביצועי נשים. בדיקה קצרה באינטרנט מראה שיש מחקרים רבים בנושא.
על מנת שעובדי הארגון, הגברים והנשים כאחד – יתפתחו, יתקדמו ויצליחו סביבת הלמידה צריכה להיות אופטימלית. לכן, חשוב שמעסיקים ומעסיקות יהיו מודעים להשפעות השליליות של השפה המגדרית על ביצועי העובדים והעובדות ויספקו סביבת למידה שוויונית שתוביל לביצועים טובים יותר עבור הארגון.
האקדמיה ללשון עברית. (2010). איך פונים לקבוצה שרובה נשים.
קריכלי-כץ, ת' ורגב, ט' (2021). האם השפה העברית מכשילה נשים? ממצאים מחמישה ניסויים. סוציולוגיה ישראלית כב (1), 80-100.